<h1>אהל מועד ענין התר נדרים</h1>
<h2>דף כג.</h2>
התר נדרים. הוא שיבא הנודר או הנשבע לפני חכם או ג' הדיוטות ויאמר אני נשבעתי על כך וכך ונחמתי על נדרי ויאמרו לו מפני מה נחמת והוא אומר הטעם ויאמר לו גדול הדיינין אלו ידעת בעת נדריך שיתחדש לך כו"כ היית נשבע ויאמר אלו נתחדש לי דבר זה שאני יודע עתה לא הייתי נשבע ויאמר לו א"כ אתה מתחרט על הנדר ויאמר כן ויאמר הגדול שרוי לך ומחול לך במתיבתא של מעלה ובמתיבתא של מטה כדכתי' ונסלח לכל עדת בנ"י ולגר הגר בתוכם ויאמרו השנים הנשארים שרוי לך ומחול לך. אח"כ יאמר הגדול לא תרגיל בעצמך להיות פרוץ בנדרים שאם אתה חוזר לדבר זה אנחנו לא נתיר לך ע"כ מהר"מ. תניא הפרת נדרים בג' הדיוטות ואמר רבא והוא דמסברי' להו וסברי ובס' העתים כת' הגאון ג' הדיוטות לאו הדיוטות ממש שאין בקיאין בפתחי נדרים אלא מי שמלמדין אותו וילמוד. עוד שם הני (השוחטות) [הדיוטות] צריכין שלא יהיו ע"ה לגמרי אלא יודעין דברי תורה ובעיקר נדרים בחרטה ובהפרה ולא ידעי מעיקר גמרא ושמעתא.
